דו"ח קשה על מצב בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל

ממצאים קשים עולים מדו"ח ועדה רשמית של משרד הבריאות, שבדקה את נורמות ההתנהגות של הצוות הרפואי והפרה-רפואי במוסדות הפסיכיאטריים השונים בישראל. בין הממצאים שמתפרסמים היום (ו'): תחושה של חוסר אונים בהתמודדות מול חולים אלימים, תלונות של חולים שאינן מגיעות לכדי בירור ותנאי מגורים ירודים "שאינם הולמים סביבה של בית חולים".

הוועדה, שבראשה עמדה האחות הראשית של המשרד, ד"ר שושנה ריב"א, מונתה באוגוסט שנה שעברה, וערכה סקר שהקיף את כל בתי החולים הפסיכיאטריים והמחלקות הפסיכיאטריות בבתי החולים הכלליים בישראל.

תוצאות הסקר הוצגו בשבועות האחרונים לשר הבריאות, דני נוה, ולמנכ"ל המשרד, אבי ישראלי, שהנחו את הנהלת המשרד לעקוב אחר תיקון הליקויים שהתגלו.

סקר דומה ייערך בקרוב גם בבתי החולים הכלליים, במטרה לבחון האם קיים צורך לשפר את השרות הניתן כיום לחולים.

נקודות החולשה 

בדו"ח המסכם מדגישה הוועדה תשע נקודות חולשה מרכזיות במערכת בריאות הנפש בישראל: התנאים הפיסיים הירודים - 6-5 חולים בחדר, מבנים מיושנים, מיעוט בחדרי שירותים ומקלחות; שימוש ביועצים - מטופלים שנאלצים לקבל טיפול במוסד רפואי אחר אינם שבעי רצון מתהליך ההעברה שלהם; טיפול בתלונות - בחלק מהמוסדות אין נוהל מובנה לטיפול בתלונות של חולים, וחלקן כלל לא מגיע לידי בירור; נוהל לאירוע חריג - אין הגדרה ברורה לעניין זה וכל מוסד מתייחס ומגדיר זאת אחרת; טיפול בחולים אלימים - אין הכשרה מספיקה לאנשי הצוות, וקיימת תחושה של חוסר אונים; היגיינה אישית - טיפולי שיניים, רפואת נשים ורפואה מונעת אינם ניתנים כראוי; תחום העסקה והפעלה - החולים דיווחו על היעדר פעילות מספקת בשעות הפנאי.

"התרשמנו כי במחצית מבתי החולים שנבדקו אין שימוש בענישה כהשקפת עולם", נכתב בדו"ח  הוועדה, "אולם בחמישה מן המוסדות שנבדקו נראה כי כן ננקטת מדיניות של ענישה. החולים מדווחים על קלות יחסית בהחלטה לקשור חולים ואיומים בקשירה. כן דווח על הגבלת תנועה של חולה כעונש וכן על איומים בהעברה למחלקה סגורה או לבית חולים אחר".

לעניין התלונות, כותבת הוועדה, כי "בחלק ניכר מהמוסדות שנבדקו, המטופלים ובני משפחותיהם לא הרגישו מוגנים להתלונן. דיווח על מיעוט תלונות אינו נובע בהכרח משביעות רצון המטופלים ובני משפחותיהם, אלא מתחושת איום ואווירת פחד הקיימת במחלקות האשפוז, כפי שדווח על ידי צוות הבדיקה. יש לציין במיוחד מוסד בו המנהל מסרב לתעד את התלונות ולא ניתן מידע למטופלים על זכותם להתלונן".

בצד החולשות, קובעת הוועדה, כי "צוותי בתי החולים מגלים רגישות רבה לתופעות של אלימות מטפלים כלפי חולים ובמקרים בהם נתגלו תופעות מעין אלו הורחקו המטפלים מעבודתם". הדו"ח מציין כי במקומות שבהם קיים נוהל תלונות, ניתן מענה מהיר ומסודר לתלונות החולים, וכי החולים הביעו שביעות רצון מהטיפול בתלונותיהם הגופניות במקום שבו קיים רופא פנימי. "ההנחיות והנהלים ממולאים ברוב המקרים כלשונן", נכתב בדו"ח. "ביותר מ-90% מבתי החולים שנבדקו דווח על יחס של כבוד, אנושיות, אמפתיה, חום, אכפתיות והתייחסות מכבדת", כתבה הוועדה.

"הישגים לא רעים- ובכל זאת יש מקום לתיקון"

פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לפסיכיאטריה ומנהל המרכזים "באר יעקב" ו"נס ציונה" הגיב על הדו"ח: "זה דו"ח בקרת איכות ולא דו"ח בדיקה או ועדת חקירה. חשיבותו של הדו"ח בעצם קיומו ובעצם העובדה שהוא נעשה. זה לא מחקר אובייקטיבי, ולכן גם לא כולל את שמות של בתי החולים שנמצאו בהם ליקויים. כל מנהל בית חולים קיבל את הדו"ח המייצג שלו וכך הוא יודע איך הוא נראה ביחס לממוצע הכללי. מרבית הדברים שנבדקו מגלים תמונה סבירה ביותר. עם כל זה, כדאי לא לשכוח שבתי החולים הקיימים עובדים במצוקה כלכלית ובמצוקת כוח אדם. כאדם שמכיר לעומק מערכות בריאות נפש בעולם, אני יכול להגיד בגאווה שיש לנו את אחת ממערכת בריאות הנפש הטובות בעולם.

"בדו"ח נבדקו כמה עשרות רבות של פרמטרים. חלק מהפרמטרים רחוקים מלהשביע רצון, ואין מה להתעלם מכך. אבל הדו"ח, שנעשה בצורה נכונה, כולל גם הרבה מאוד ממצאים חיוביים. המערכת רחוקה מלהיות מושלמת – אבל היא במגמת השתפרות מתמדת. זה מדגם מייצג וכלי סובייקטיבי לחלוטין – ולא מחקר מדעי. ההישגים הממוצעים של המערכת אינם רעים לחלוטין, ובהחלט יש מקומות לתיקון", סיכם פרופ' קוטלר.